המערה שהתגלתה בזכות כלב

ירושליםישראל

מתחת לסמטאותיו ובתיו של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה של ירושלים מסתתרת מערת ענק, מעשה ידי אדם. הפתח המוביל למערה, הנמצא בסמוך לשער שכם, קטן וצר יחסית לגודלה, כך שההפתעה בעת שנכנסים אליה כפולה ומכופלת.

מערת צדקיהו היא המערה המלאכותית הגדולה ביותר בישראל, והיא חצובה כולה בסלע הגיר הקשה של ירושלים. המערה הייתה בתחילה טבעית וקטנה, אך תושבי העיר החלו להשתמש בה כמחצבה והגדילו אותה באופן הדרגתי לאורך השנים. החוצבים הותירו עמודי סלע וקירות כדי לתמוך בתקרת המערה, וכיום היא מחולקת לאולמות ולחללים גדולים.

באנגלית נקראת המערה “מכרות המלך שלמה”, למרות שאין כל עדות לכך שהיא הייתה בשימוש כבר בימי בית ראשון. עם זאת, יש יסוד סביר להניח כי היא שימשה כמקור העיקרי לאבנים בעת שהמלך הורדוס בנה מחדש את בית המקדש השני. הפעם האחרונה שבה שימשה המערה כמחצבה הייתה בשנת 1907, כשהשלטונות העות’מאנים בנו מגדל שעון על שער יפו לכבודו של הסולטן עבד’ול חמיד השני. המגדל פורק על ידי הבריטים בשנת 1922.

המסורת היהודית קושרת את המערה למלך צדקיהו, מלכה האחרון של יהודה. על פי מסורת זו, בעת שהבבלים צרו על ירושלים הסתתר המלך במערה וממנה נמלט אל ערבות יריחו. כפי שמתואר בספר ירמיהו, הבבלים רדפו אחרי צדקיהו ולכדו אותו, הרגו את בניו לפניו, ניקרו את עיניו ואסרו אותו בכלא עד שמת. המעיין הקטן שנובע במערה נוצר, לפי המסורת, מדמעותיו של המלך העיוור, אשר ממשיך לבכות את חורבנה של העיר עד היום.

לאחר כיבוש ירושלים על ידי הסולטן העות’מאני סולימאן המפואר במאה ה- 16 נבנתה חומה חדשה לעיר והכניסה למערה נחסמה, ובשל כך היא נשכחה מלב למשך כ- 300 שנה. פתח המערה התגלה מחדש רק בשנת 1854, בזכותו של כלב. חוקר המקרא הבריטי ג’יימס ברקלי יצא לטיול עם כלבו סמוך לשער שכם, אולם לפתע הכלב נעלם. במהלך החיפוש אחריו התברר שהכלב נפל לתוך פתח של מערה גדולה שהיה מכוסה באשפה ונחשף בעקבות הגשמים החזקים שירדו באותה שנה.

באזור התחתון של המערה אפשר למצוא כתובות גרפיטי רבות, ונקשרו לה אגדות ומעשיות רבות כדוגמת סיפורים על אוצרות אבודים שהוטמנו בה. בשל קישורה, השגוי כפי הנראה, עם שלמה המלך, הפכה המערה לאתר חשוב גם עבור הבונים החופשיים, שכן שלמה המלך, הבנאי הגדול, נחשב לאביו הרוחני של המסדר. צ’ארלס וורן, אחד מראשוני וחשובי חוקריה של ירושלים במאה ה- 19, שהיה בונה חופשי, קיבל אישור מהשלטונות העות’מאניים לקיים באולם הגדול ביותר של המערה את טקסי הלשכה הירושלמית של הבונים החופשיים. מאז ועד היום, במשך שנים רבות, מתקיימים באולם זה טקסים שונים של הלשכה, ומשום כך הוא מכונה “אולם הבונים החופשיים”.

(האנקדוטה חוברה על ידי: עמיר)

(מספר צפיות: 24)

פתח במפה