כפר אתיופי על גג כנסיית הקבר
על גגה של כנסיית הקבר, אחד מהאתרים המרכזיים והחשובים ביותר בעולם הנוצרי, שוכן למרבה ההפתעה מנזר אתיופי שנראה כמו כפר קטן שנלקח היישר מלב אפריקה. על פי המסורת, מתחם המנזר מהווה את התחנה התשיעית בויה דלורוזה – דרך הייסורים של ישו. בחצר הקטנה של המנזר ניתן למצוא גם את “עץ הזית הקדוש”, אשר על-פי המסורת האתיופית מסמל את המקום שבו התרחשה עקדת יצחק.
דיר א-סולטאן נמצא אמנם באחריותה של הכנסייה האתיופית, אולם בינה ובין הכנסייה הקופטית של מצרים יש סכסוך מר ועתיק יומין בנוגע לבעלות על המקום. הכנסיות האתיופית והקופטית הן מהעתיקות ביותר בעולם הנוצרי, והסכסוך ביניהן סביב השליטה במתחם המנזר נמשך שנים רבות. שורשיה של הקהילה האתיופית הנוצרית בירושלים נעוצים עוד במאה ה- 4 לספירה, אולם היא הלכה והידלדלה עד שנעלמה לגמרי במאה ה- 17. כשחזרו הנזירים האתיופים לירושלים באמצע המאה ה- 18, גילו שפלגים נוצרים אחרים השתלטו על נכסיהם בעיר העתיקה ובכנסיית הקבר. מחוסר ברירה התמקמו האתיופים על גגה של הכנסייה, המקום היחיד שהיה פנוי, אולם במהלך המאה ה- 19 השתלטו על המתחם הקופטים ומאז שורר מאבק מתוח בין שתי העדות. לאחר מלחמת ששת הימים הסכסוך אף הידרדר למעשי אלימות, והוגשו תביעות הדדיות לבתי המשפט בישראל. עם זאת העניין לא הוסדר באופן מלא, וכיום שורר שקט מתוח בין הנזירים האתיופיים לעמיתיהם הקופטים.
הגישה אל המנזר אפשרית דרך גרם מדרגות היוצא מרחוב בית הבד ועולה לכיוון הגג של כנסיית הקבר, או דרך הקפלות האתיופיות הצמודות לכנסייה מימין לרחבת הכניסה. חיים בו בצניעות רבה מספר נזירים אתיופים, המתגוררים בכמה חדרים פשוטים העשויים מחימר ועץ אשר בנויים בין שרידיו של אולם חדר אוכל גדול ששימש את האבירים הצלבניים לפני מאות שנים.
בסמוך לדיר א-סולטאן שוכן מנזר קופטי בשם דיר אנטוניוס, בו ניתן לרדת במדרגות תלולות חצובות בסלע אל בור מים גדול ומעניין מהתקופה הביזנטית בשם “בריכת הלנה”.
(האנקדוטה חוברה על ידי: עמיר)
(מספר צפיות: 34)