ליאונרדו דה וינצ’י בירושלים

ירושליםישראל

בציורו הידוע של ליאונדרדו דה וינצ’י “הסעודה האחרונה” מתוארת ארוחתם המשותפת האחרונה של ישו ותלמידיו. מקובל לחשוב שהסעודה התרחשה בליל הסדר, ערב חג הפסח, אולם לפי חוקרים שונים הדבר אינו ודאי.

חדר הסעודה האחרונה הוא המקום שבו, לפי המסורת הנוצרית, התקיימה הסעודה. הוא נקרא בלטינית בשם קנקולום (coenaculum או cenaculum), או “חדר האוכל”. החדר נמצא בהר ציון, ממש מעל לקברו של דוד המלך, בבזיליקה צלבנית שנבנתה במאה ה- 12. ברור שהסעודה לא התקיימה בחדר זה עצמו, משום שהוא בן כ- 800 שנה בלבד, אולם על פי המסורת המקובלת זה היה המיקום הפיזי שבו היא התרחשה. לפי מסורת אחרת של הכנסייה הסורית-אורתודוקסית, הסעודה התקיימה בחדר שנמצא מתחת לכנסיית מרקוס הקדוש בעיר העתיקה בירושלים, שמזוהה כביתה של מרים אמו של מרקוס המבשר.

הסעודה האחרונה היא אירוע משמעותי ומכונן בתיאולוגיה הנוצרית. במהלכה הנחה ישו את תלמידיו לאכול מלחם הקודש ולשתות מהגביע הקדוש, מכיוון שהלחם הוא גופו והיין הוא דמו, והיא מסמלת את מסירות נפשו למען המאמינים. הסעודה האחרונה עומדת בבסיסו של סקרמנט המיסה, אחד מהטקסים המרכזיים ביותר של הנצרות שנהוג בכל הכנסיות ובכל הזרמים, אשר מיליוני מאמינים מקיימים מאז ועד היום. בפינתו של חדר הסעודה האחרונה, ליד פתח היציאה, ניתן לראות עמוד שיש קטן ולו כותרת המעוטרת בתבליט של שקנאי. גוזליה של ציפור השקנאי מנקרים את גופה כדי לא למות ברעב, והיא שימשה כמוטיב אמנותי נפוץ במהלך ימי הביניים כדי לסמל את הקרבתו של ישו.

במאה ה- 15 גירשו השלטונות הממלוכיים את הנזירים הפרנציסקנים ששמרו על המקום והפכו אותו למסגד. בקירו הדרומי של החדר ניתן למצוא עד היום מחראב, גומחת תפילה המצביעה על כיוונה של מכה, כמו גם חלונות ויטראז’ ססגוניים הנושאים פסוקים בערבית.

שני אפיפיורים ביקרו בחדר הסעודה האחרונה, פאולוס השישי בשנת 1964 ויוחנן פאולוס השני בשנת 2000. בצידו של החדר ניתן לראות עץ זית מכסף שניתן במתנה לציון ביקורו של יוחנן פאולוס.

בגג המבנה נמצא חדר קטן ששימש את נשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי בזמן שירושלים המזרחית הייתה נתונה תחת שלטון ירדני. מהגג נשקף נוף יפה של הר הזיתים ושל חומת העיר העתיקה.

(האנקדוטה חוברה על ידי: עמיר)

(מספר צפיות: 34)

פתח במפה