שערו החסום של המשיח

ירושליםישראל

שער הרחמים הוא אחד משמונת השערים של חומת העיר העתיקה בירושלים, שנבנתה על ידי הסולטאן העות’מאני סולימאן המפואר. שבעה מהשערים פתוחים, בעוד ששער הרחמים הוא היחיד שחסום.

שער הרחמים היה השער היחיד מבין שערי העיר שהוביל ישירות אל הר הבית. הוא נמצא בצידה המזרחי של חומת העיר, בקטע שמהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית. הוא מורכב משני פתחים החסומים בלבנים, שמו של הפתח הצפוני “שער התשובה” ושל הדרומי “שער הרחמים”. כיום משמש בית השער כמקום תפילה ולימוד מוסלמי, והכניסה אליו אפשרית רק מתוך הר הבית.

בימי בית שני היו שערים בצידה המזרחי של החומה, אולם הם היו ממוקמים דרומית לשער הרחמים. מבנה השער הנוכחי הוקם כפי הנראה בתחילת המאה ה- 7, אולם ישנה מחלוקת בנוגע למקורו. חלק מהחוקרים טוענים כי הוא נבנה על ידי הביזנטים, ואחרים חושבים כי השליטים המוסלמים לבית אומיה, שכבשו את הארץ בשנת 638, הקימו אותו. הח’ליף עבד אל-מלכ ביקש לבצר את הר כדי להקים בו את כיפת הסלע, ושילב את מבנה השער, הקיים או החדש, בחומת המתחם. ייתכן שהשער נאטם כבר באותו שלב מסיבות ביטחוניות, אולם חוקרים אחרים סבורים שהוא נסגר רק מאוחר יותר במאה ה- 10 מסיבות דתיות. בתקופה הצלבנית נפרץ השער ונפתח פעמיים בשנה לצורך תהלוכות נוצריות דתיות. בתחילת המאה ה- 16 בנו העות’מאנים את חומת העיר הנוכחית, ואז גם שולב השער בחומה ונאטם סופית באבנים הדומות לאבניה.

מספר מסורות שונות קשורות לשער. לפי האמונה היהודית המקובלת, שער הרחמים הוא השער שדרכו ייכנס המשיח אל הר הבית עם בוא הגאולה. לפי מסורת זו, זאת גם הסיבה שבגללה חסמו המוסלמים את השער – כדי למנוע מהמשיח היהודי להגיע, ומשום כך הקימו גם בית קברות מוסלמי מחוץ לחומה בצמוד לשער, כדי למנוע מהמשיח לעבור בו מחשש שייטמא. לפי ההלכה היהודית אגב, בית קברות של גויים אינו מטמא, ולכן אם המשיח מתמהמה הרי שבית הקברות המוסלמי לרגליו של שער הרחמים אינו הסיבה לכך…

על פי המסורת הנוצרית, שער הרחמים הוא השער שממנו נכנס ישו לירושלים, ומכאן גם שמו הנוסף “שער הזהב”. בשנת 628 עבר בו הקיסר הביזנטי הרקליוס בתהלוכה גדולה בה הושב הצלב האמיתי לירושלים. הצלב, שזוהה על ידי הקיסרית הלנה הקדושה בכנסיית הקבר בשנת 326 בעת ביקורה המפורסם בארץ הקודש, נשדד על ידי הפרסים כשכבשו את ירושלים בשנת 614, והקיסר הביזנטי הצליח להחזירו. גם גוטפריד מבויון, מנהיג מסע הצלב הראשון וכובש ירושלים, נכנס לעיר דרכו במסע ניצחון לאחר שפרץ את השער החסום, בדומה להרקליוס. בשנת 1917 הועלתה אגב הצעה שהגנרל הבריטי אלנבי ייכנס לירושלים לאחר כיבושה מידי התורכים דרך שער הרחמים, שייפרץ לצורך כך שוב, כפי שעשו ישו, הרקליוס וגוטפריד לפניו. אולם אלנבי, שהתנער מיומרות משיחיות, סירב ובסופו של דבר נכנס לעיר דרך שער יפו, כשהוא צועד ברגל ולא רכוב על סוסו כמעשה של ענווה וכבוד.

(האנקדוטה חוברה על ידי: עמיר)

(מספר צפיות: 46)

פתח במפה