עצי הזית של ישו
גת שמנים הוא הגן שבו, על פי המסורת הנוצרית, התפלל ישו את תפילתו האחרונה והתייסר בלילה שלפני צליבתו, ובו גם נבגד על ידי יהודה איש קריות שמסר אותו לידי הרומאים. על פי המסופר בברית החדשה שימש הגן כמקום מפגש לישו ותלמידיו, שנהגו להתאסף ולהתבודד בו גם לפני הלילה הגורלי האחרון.
שמו של המקום מצביע על כך שבתקופת בית שני הוא שימש כפי הנראה לייצור יין ושמן זית. הגן נמצא במורד הר הזיתים בסמוך לנחל קדרון, ועד היום גדלים בסביבתו עצי זית רבים.
המקום זוהה לראשונה בתקופה הביזנטית, ונבנתה בו בזיליקה לציון המאורעות החשובים שהתרחשו בו. בתקופה הצלבנית נבנתה כנסיית נוספת, גדולה בהרבה, שנחרבה על ידי המוסלמים לאחר נפילת ממלכת ירושלים. כיום שוכנת בגת שמנים כנסיית כל העמים, הידועה גם ככנסיית היגון או כנסיית הייסורים. הכנסייה תוכננה על ידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי ונחנכה בשנת 1924. את הכסף לבנייתה תרמו מספר מדינות, ומכאן שמה. במהלך בניית הכנסייה התגלו שרידים של הכנסיות שקדמו לה, כולל רצפת פסיפס שהשתמרה וניתן לראותה כיום כשהיא משולבת ברצפתה של הכנסייה החדשה. בתוך הכנסייה נמצא סלע היגון, עליו התפלל ישו ובכה, כשהוא מוקף בגדר ברזל נמוכה המזכירה את כתר הקוצים.
בסמוך לכנסייה משתרע גן מטופח ובו עצי זיתי עתיקים, בעלי גזעים עבים ומשורגים. בדיקות שנערכו לעצים העלו שהם בני מאות שנים, וייתכן שחלק מהם אף ניטעו לפני כ- 1500 שנה ויותר. אחד מהעצים החדשים יותר בגן ניטע על ידי האפיפיור פאולוס השישי בשנת 1964, במהלך ביקורו בארץ הקודש.
מראה חזיתה המפוארת של כנסיית כל העמים על רקע הר הזיתים המשתרע מאחוריה, ובמיוחד כנסיית מריה מגדלנה הרוסית בעלת גגות הבצל המוזהבים, הוא אחד מהמוכרים והמצולמים ביותר בירושלים.
(האנקדוטה חוברה על ידי: עמיר)
(מספר צפיות: 29)