חסמבה, חסמבה, חסמבה !

ישראלתל אביב

חסמבה (ראשי תיבות של “חבורת סוד מוחלט בהחלט”) הוא שמה של חבורת ילדים חשאית המככבת בסדרת ספריו של הסופר יגאל מוסינזון. חבורת הילדים פעלה בשליחות היישוב היהודי ומדינת ישראל במשימות סודיות כנגד אויבים ופושעים שונים. סדרת ספרי חסמבה הפכה לאחת מהמצליחות ביותר בישראל וזכתה להוצאות רבות. חסמבה אף נכנסה לפנתיאון התרבות הישראלית, והשפיעה על דורות של ילדים ומבוגרים כאחד. 

בשנת 1949 החל מוסינזון לכתוב סיפור בהמשכים על חסמבה בשבועון “משמר לילדים”. את הרעיון לכתיבה קיבל מבנו הבכור עדו שאהב לקרוא את סיפורי טרזן. מוסינזון החליט לכתוב ספר הרפתקאות מקורי המבוסס על ההווי הישראלי. בשנת 1950 קיבץ את הסיפורים שכתב עד כה ופרסם אותם בשני ספרים שהפכו לראשונים בסדרה – “חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט” ו- “חסמבה בבית האסורים”. בסך הכל פורסמו בסדרה 44 ספרים, עד סמוך למותו של מוסינזון בשנת 1994. 

חסמבה היא חבורה של ילדים תל אביבים שנפגשו בשלהי ימי המנדט, והחליטו לסייע להגנה במאבק בבריטים. לאחר קום המדינה המשיכה חסמבה לעזור לצה”ל ולכוחות הביטחון להיאבק בשורה של אויבים, פושעים ונוכלים. הדמויות העיקריות בחבורה היו ירון זהבי המפקד, תמר היפה סגניתו, עוזי הרזה, אהוד השמן, מנשה התימני, ועוד. את ההשראה לדמותו של ירון זהבי קיבל מוסינזון מירון לונדון, איש התקשורת הישראלי הידוע, אותו הכיר כילד. הדמויות האחרות, אשר חלקן עוצבו באופן סטריאוטיפי בהתאם למאפייני החברה הישראלית של שנות ה- 50, הושפעו מילדי קיבוץ נען שבו התגורר מוסינזון. באמצע שנות ה- 60 החליף מוסינזון את הדמויות בחבורה. 

הנוכל הידוע ביותר בסדרת הספרים היה אלימלך זורקין, מנהיגה של חבורת פושעים מטילי אימה. בשנת 1971 יצא לאקרנים “חסמבה ונערי ההפקר” שהפך לסרט פולחן, בו גילמו שלמה ארצי את ירון זהבי וזאב רווח את אלימלך זורקין. ירון לונדון, ההשראה לדמותו של ירון זהבי, הופיע אף הוא בסרט בתפקיד אורח כראש הממשלה. אחת הסצנות הידועות ביותר בסרט צולמה בבריכת הקשתות ברמלה. מלבד סרט זה, זכתה חסמבה לעיבודים נוספים בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע לאורך השנים.

המטה של חסמבה שכן באתר חשאי בשם “המערה החשמלית”, אשר נמצאה בחוף מציצים מתחת למלון הילטון בתל אביב. הכניסה למערה הייתה ידועה רק לילדי החבורה, והיא נשמרה בסוד כמוס. לאורך השנים ניסו ילדים רבים אשר נשבו בסיפורי חסמבה לחפש את הכניסה למערה, והיא הפכה למיתוס ולאגדה אורבנית. במציאות, אכן שכנה בצוק שהיה מתחת למלון הילטון מערה, אשר בנה אדם מתבודד בשם מקס קלינהוף שעלה לארץ מאוסטריה בשנות ה- 30. קלינהוף חפר במו ידיו מערה קטנה בה התגורר בגפו במשך כעשור. הוא אף התקין בה תחנת חשמל קטנה והיה אחד מהראשונים בארץ שהפיק חשמל מהרוח באופן עצמאי לצרכיו הפרטיים. המערה נהרסה בתחילת שנות ה- 50, כאשר נבנה גן העצמאות ומלון שרתון ששוכן לידו, ולכן כל אותם דורות של ילדים ששוטטו באזור החוף של תל אביב בחיפושם אחרי המערה החשמלית העלו חרס בידם.

(האנקדוטה חוברה על ידי: עמיר)

(מספר צפיות: 65)

פתח במפה